האם הבן של הסנדלר הולך יחף?
אז הבנרש הקטן שלי עדיין לא הלך בגיל 1.2 (שנה וחודשים).
הוא היה הולך בצורה מגושמת כאשר הוא מחזיק לנו את היד או בחפצים.
היה נראה שהוא בשל לכך אבל משום מה לא הצליח לעשות יותר מ 2-3 צעדים
וגם אלו לוו בהרבה פחד.
משהו בחגורת האגן שלנו היה נראה תקוע מזה תקופה.
אבל שהילד שלי ייתן לי לטפל בו… זו משימה
גם הזמן וגם הזמינות לא תמיד מאפשרים
ובגיל הזה בכלל זה יכולה להיות משימה מורכבת,
שכן כבר יש להם אישיות ורצונות שלא תמיד מותאמים לאלו שלנו
(בלשון המעטה כמובן)
סוד: הילדים שלי לא נותנים לי לטפל בהם באותה הקלות כפי שילדים של הורים אחרים מאפשרים לי.
אבל בכל זאת אני אוסטאופת,
והפשייה אצלי בראש על שלל רבדיה ותפקודיה החשובים:
היא רציפה והמשכית, חשובה לסנכרון תנועה בין חלקי הגוף השונים,
כלי הדם, הלימפה והעצבים עוברים בתוכה ומזינים את האיברים.
היא אורזת את חבילות השרירים וכל יתר הרקמות
ומספקת הגנה לאיברים
יש אנטומיסטים שאומרים שצריך להגדיר אותה כאיבר בפני עצמה!
באחד הערבים כשחזרתי מאוחר הביתה והקטנצ'יק כבר נרדם באוטו,
הרמתי אותו וסוף סוף היה לי את הזמן להרגיש ולטפל בו.
הפשייה מיד דיברה אלי לידיים והרגשתי את המתח באזור הגב התחתון ואגן
(Thoraco-Lumbar fascia)
עשיתי לו טיפול לשחרר את המתח שהרגשתי, ו…
למחרת הילד כבר הלך 10 מטרים,
וכעבור שבוע הוא כבר הלך כמעט מבלי ליפול.
אמנם זהו מקרה אישי שלי, אך הוא מתאר די טוב מקרים דומים שאני פוגש בקליניקה בטיפול בתינוקות ופעוטות.
תינוקות שמתקשים בשלבי תנועה במהלך התפתחותם, כאשר לאחר הטיפול "פתאום" משהו השתחרר ואותו פעוט מסוגל לפתע להתהפך, לזחול על 6, לעמוד או לבצע תנועות שלפני כן התקשה בהן.
אז תודה לך פשייה שאת קיימת ואת תמיד שם בשבילנו.
ולכם אני אומר:
אל תפסיקו לנוע, לזוז, לחקור את הפשייה שלכם ולאמן אותה.
הגוף בנוי מרקמה המשכית אחת
התמונה מתוך הספר שממחיש את מה שתארתי לכם.
